מתגייסים למען אביתר דוד

אביתר דוד, בן 24, נולד וגדל כל חייו בכפר סבא. בן מחבק לאבישי וגליה ואח אמצעי לעילי ויעלה. אביתר תמיד מוקף בחברים, בשמחה, בצחוק ובמוזיקה. אביתר אדם שקט וצנוע. אוהב מוזיקה, מסיבות, ריקודים ומשחקי מחשב. חבריו קוראים לו ה"פסיכולוג" של החבורה – תמיד שם כדי להקשיב ולעזור. הוא מקרין רוגע ושלווה, ואהבתו למשפחתו עצומה. משפחתו וחבריו לא מפסיקים להילחם על חזרתו - עד שאביתר בבית.

אביתר נולד ב 28 לדצמבר בשנת 2000, הוא נולד בנר השמיני של חנוכה, וגליה אמרה שזה סימן שהוא ילד שמביא איתו אור גדול לעולם. 
אביתר הוא ילד סנדויץ, עילי אחיו גדול ממנו ב4 שנים, באותו הזמן סטודנט באוניברסיטה העברית, ואחותו יעלה קטנה ממנו ב4 שנים, בדיוק סיימה את לימודיה בתיכון בכפ"ס.

אביתר הוא נגן גיטרה מוכשר, חולם להיות מפיק מוזיקלי ודיג’יי. בתחילת גיל ההתבגרות אביתר מצא את המוזיקה, עילי כבר ניגן על פסנתר, ופתאום גם אביתר התאהב בנגינה, ועד היום היא חלק משמעותי מהזהות שלו. באותם שנים הבית הפך להיות בית מוזיקלי, עילי ואביתר היו מנגנים יחד, שם היה החיבור והקשר, סביב המוזיקה. כל שישי בערב היו יושבים חמשתם סביב השולחן של ארוחת שישי – שרים ומנגנים. 

אביתר יוצא לפסטיבל נובה עם חבריו גיא גלבוע דלאל, רון צרפתי ועידן הרמתי. במהלך מתקפת חמאס, הם מנסים לברוח ולעזור לאחרים – רון ועידן נרצחים באכזריות, ואביתר וגיא נחטפים לעזה. כמה שעות לאחר מכן, משפחתו מגלה על החטיפה מסרטונים בטלגרם, בהם הוא נראה קשור ומפוחד

משפחתו של אביתר וחבריו מחליטים לקיים ג’אם סשן שבועי בכיכר החטופים, כדי להמשיך להשמיע את קולו ולהתחבר למה שאביתר אוהב יותר מכל - מוזיקה. אמנים מרחבי הארץ מתגייסים לג'אם ומגיעים כל שבוע לפתוח איתנו את הערב.

לאחר 505 ימי שבי, מתפרסם סרטון בו אביתר וגיא נראים מתחננים על חייהם. לפי עדויות, הם שוהים כ־255 ימים מעל הקרקע, ולאחר מכן מועברים למנהרה שמאז 'מבצע ארנון' ביוני – אינם יוצאים ממנה. למאבק לשחרורם מצטרפים שורדי השבי טל שוהם ועומר ונקרט, שהיו איתם לאורך התקופה.

לאחר 665 ימי שבי, מתפרסמים שני סרטונים של אביתר לבדו, בהם הוא נראה במצב של הרעבה קיצונית ותחת תנאים לא אנושיים. הסרטונים חושפים את האכזריות הבלתי נתפשת של ארגון הטרור הרצחני חמאס.